אחד הצמחים המופלאים שגדלים אצלנו, ועדיין לא מספיק מוכרים ומוערכים.
האביב שממשיך להדהד, אפשר לי ללקט באיחור אופנתי את פרחי ועלי הפיגם.
קיבלתי מיקום מדוייק להפליא בעמק האלה, מחברתי ההרבליסטית Naama Ashkenazi אבל לא הצלחתי למצוא את המקבץ . לשמחתי עבר נער בדואי עם עדר עיזים, שהיה צמא וביקש מעט מים.
על הדרך, שאלתי אותו בערבית רצוצה אם הוא יודע היכן אוכל למצוא פיג׳ן פה , ובקלילות הוא הצביע על ההר שמאחורינו והבטיח ששם הוא נמצא . הוא לא טעה 
את הפיגם אני קוצץ ומניח בצנצנת מלאה בשמן זית, מחמם , ומניח עם כיסוי בשמש, ולאחר חודש בערך, השמן הופך לכהה, כמעט שחור, ועם ניחוח שאי אפשר לפספס.
הפיגם מועיל למגוון מצבים, ברפואה המקומית הוא ידוע היטב.
– קודם כל לגירוש שדים , ומכאן גם שמו בערבית . ונהוג לשתול כמה שיחים בקדמת הבית שהשדים ידעו לאן הם הגיעו ויברחו.
– לתיבול זיתים וכבושים (כמה עלים בודדים יעשו את העבודה)
– ובהיבט הרפואי השמן הוא אנטי דלקתי משמעותי, מעולה לטחורים , דלקות אוזניים, דלקות בשריר ובמפרק, ועוד מצבים.
יש לשים לב ולדעת, שהפיגם הוא פוטוטוקסי, כך שמגע של הפיגם בעור, ועוד יותר נטילה פנימית שלו, יגבירו את החשיפה והשפעת קרינת השמש על העור . מצב זה עלול לגרום לכוויות – כך שיש לשים לב במהלך השימוש, במיוחד בקיץ, ובמיוחד לבעלי עור בהיר.
נטילה פנימית של חליטת הפיגם יכולה להניע את המחזור הנשי , ובאופן עקרוני אסורה לשימוש על ידי משרד הבריאות . לא מומלץ לנטול ללא ייעוץ מקצועי .
לאחר שנוכחים ביעילותו של שמן הפיגם , באמת שמתאהבים בצמח היפה והריחני הזה .
